יידיש/מבוא/שיעור 1
ביידיש, אנו כותבים מה שאנו אומרים, ואומרים מה שאנו כותבים. זוהי שפה פונטית מאוד והכללים בה קלים למדי.
כללי כתיב
[עריכה]| העיצורים | ||
|---|---|---|
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| א | ʔ | כהגיה ישראלית רגילה, או שאינה נהגית כלל |
| בּ, ב | b | כהגיה ישראלית רגילה |
| בֿ | v | כהגיית ב רפה; בשימוש מלים עבריות/ארמיות במסורה בלבד |
| גּ, ג | ɡ | כהגיה ישראלית רגילה |
| דּ, ד | d | |
| דזש | d͡ʒ | כהגיית ג גרושה (ג') |
| ה | h | כהגיה ישראלית רגילה |
| װ | v | כהגיית ב רפה |
| ז | z | כהגיה ישראלית רגילה |
| זש | ʒ | כהגיית ז גרושה (ז') |
| ח | x | כהגיית כ רפה; בשימוש מלים עבריות/ארמיות במסורה בלבד |
| ט | t | כהגיה ישראלית רגילה |
| טש | t͡ʃ | כהגיית צ גרושה (צ') |
| י | j | כהגיית י עיצורית |
| כּ | k | כהגיה ישראלית רגילה; בשימוש מלים עבריות/ארמיות במסורה בלבד |
| כ, כֿ, ך | x | כהגיה ישראלית רגילה |
| ל | l | |
| מ, ם | m | |
| נ, ן | n, ŋ~m | כהגיה ישראלית רגילה; ה"נ" הסופית נהגית לעתים נהגית כ"מ" או כ"נ" במילה בנק |
| ס | s | כהגיה ישראלית רגילה |
| פּ | p | |
| פ, פֿ, ף | f | |
| צ, ץ | t͡s | |
| ק | k | |
| ר | ʁ ~ ʀ | |
| ש | ʃ | |
| שׂ | s | כהגיה ישראלית רגילה; בשימוש מלים עבריות/ארמיות במסורה בלבד |
| תּ | t | |
| ת | s | כהגיית ס; בשימוש מלים עבריות/ארמיות במסורה בלבד |
תנועות
[עריכה]כבאנגלית, ובשפות רבות נוספות, גם הכתיב היידישאי מבוסס על אותיות תנועה. מדובר בעיקר באותיות אוי"ע, בתוספת ניקוד. הניקוד הוא חלק מהאות שנכון לא לוותר עליו, אם כי לא תמיד דוברי היידיש מקפידים לכתוב אותו.
שימו לב: כשם שנכון לא לוותר על ניקוד אות תנועה, כך גם אין להוסיף לה ניקוד מיותר (למשל, לכתוב וּ במקום ו), חוץ מאשר במקרים מסוימים שמפורטים בהמשך.
| התנועות | ||
|---|---|---|
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| אַ | a | כהגיית פתח |
| אָ | ɔ~ʌ | כהגיית קמץ המקורית (שנשתמרה בפי האשכנזים והתימנים) |
| וֹ | ɔj~ɔ | כהגיית חולם, או דיפתונג אוֹי |
| ו, וּ | u~ʊ | כהגיית שורוק |
| וי | ɔj | כדיפתונג אוֹי |
| י | i | נהגה כהגיית חיריק |
| ע | e̞~ɛ~ə | כהגיית סגול; לעתים אף כצליל מקורב ל-i במלה האנגלית in |
| ײִ | ji | מסומן חיריק כאשר יש מקום לדו־משמעות |
| ײ | ɛj | כדיפתונג אֵי |
| ײַ | aj | כדיפתונג אַי |
נתאמן בכתיבה ובקריאה:
[עריכה]אוי װײ (oy vey)
ויש אומרים [במבטא הגליצאי] oy vay
מײַן מאַמע (mayn mame) - אמא שלי
מײַן באָבע (mayn bobe) - סבתא שלי
שני כללים מהירים נוספים
[עריכה]מלים המתחילות בו"ו, יו"ד, או ברצף-התנועה ײ או ײַ, תבוא אל"ף לא מנוקדת לפני מלים אלה, כמו במילה umetik. היא היתה, לכאורה, אמורה להכתב "ומעטיק", אך בפועל נכתבת "אומעטיק".
הצליל [u] לפני או אחרי הצירוף װ מקבל שורוק, ורק במקרה זה. זאת, כדי למנוע בלבול בהגייה. המלה vu, אפוא, נכתבת װוּ. אם לא נציב שורוק ב-ו"ו האחרונה, לא נוכל לדעת אם לקרוא את המלה [vu] או [uv]. מאידך, השתרשה צורת הכתיבה ביידיש בלתי-מנוקדת, ובצורה זו כותבים "װאו". האל"ף הוא במקום השורוק.