יידיש/דקדוק/שיעור 3

מתוך ויקיספר
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קפיצה לפרק: 1 - 2 - 3

מבוא[עריכה]

כדי ללמוד את עקרונות הדקדוק בהטיות הפועל, נשתמש בדוגמאות עם פועל העזר הנפוץ יותר: להיות בעל = האָבן (בזמן עבר). בהמשך הפרק נלמד מתי משתמשים בפועל העזר זײַן (להיות).

חשוב לדעת! ביידיש לא מטים את הפועל כדי להבדיל בין לשון זכר ללשון נקבה. כאן נעשה שימוש בדוגמאות בנושא גוף בלשון זכר כדי לאחד את הדוגמאות, ומניעת בלבול בלימוד העקרונות. מומלץ מאוד לתרגל אח"כ לעצמכם גם משפטים בנושאי גוף בלשון נקבה.

הדוגמאות בהן אשתמש בחלק זה הן שלשה:

  • להאמין = גלויבן
  • לדפוק = קלאַפּן
  • לדבר = רעדן

הטיות פעלים עיקריים[עריכה]

הפועל במקור[עריכה]

הפועל במקור (שם הפועל) תמיד מקבל סיומת ן או ען. (בדרך כלל משתמשים בסיומת ן אך בפעלים חריגים משתמשים בסיומת ען ועל זה נלמד בהמשך הפרק)

דוגמאות: להאמין = גלויבן, לדפוק = קלאַפּן, לדבר = רעדן

זמן הווה[עריכה]

בזמן הווה משתמשים בדרך כלל רק בפועל העיקרי (ללא פועל עזר) כשהפועל מוטה לפי נושא הגוף.

    • גוף ראשון יחיד (אִיך): הפועל נשאר כמו במקור ללא הסיומת ען.
דוגמאות: אני מאמין = איך גלויב, אני מכה = איך קלאַפּ, אני מדבר = איך רעד.
    • גוף שני יחיד (דו): מוסיפים לפועל את הסיומת סט.
דוגמאות: אתה מאמין = דו גלויבסט, אתה מכה = דו קלאַפּסט, אתה מדבר = דו רעדסט.
    • גוף שלישי יחיד, (ער – זי - עס), ובגוף שני רבים (איר): מוסיפים לפועל את הסיומת ט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (זכר): הוא מאמין = ער גלויבט, הוא מכה = ער קלאַפּט, הוא מדבר = ער רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (נקבה): היא מאמינה = זי גלויבט, היא מכה = זי קלאפט, היא מדברת = זי רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור)
דוגמאות בגוף שני רבים: אתם מאמינים = איר גלויבט, אתם דופקים = איר קלאַפּט, אתם מדברים = איר רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
הערה! פעלים שכבר מסתיימים במקור בט אינם מקבלים את הסיומת ט בסוף הפועל, לדוגמה: הוא עובד = ער אַרבעט ער אַרבעטט, הוא שומר = ער היט ער היטט.
    • גוף ראשון רבים (מיר), גוף שלישי רבים (זײ) : הפועל נשאר כמו במקור (עם הסיומת ן או ען).
דוגמאות בגוף ראשון רבים: אנחנו מאמינים = מיר גלויבן, אנחנו דופקים = מיר קלאַפּן, אנחנו מדברים = מיר רעדן.
דוגמאות בגוף שלישי רבים: הם מאמינים - זײ גלויבן, הם דופקים = זײ קלאַפּן, הם מדברים = זײ רעדן.

תואר הפועל יבוא לאחר הפועל, כמו: אני דופק חזק = איך קלאַפּ שטאַרק.

זמן עבר[עריכה]

בזמן עבר משתמשים לפעמים בפועל העזר: האָבן (לפי הטיותיו) לפני הפועל, ואז הפועל העיקרי מקבל תוספת גע בתחילת המילה והוספת ט בסוף המילה. ולפעמים בפועל העזר זײַן (לפי הטיותיו), והפועל העיקרי נשאר כמו במקור בתוספת גע בתחילת המילה. (כפי שאמרתי קודם, שבשלב זה אנו לומדים רק את פעלים עם פועל העזר האָבן)

    • גוף ראשון יחיד (איך): משתמשים בפועל העזר האָבן ללא הסיומת ן: האָב.
דוגמאות: אני האמנתי = איך האָב געגלויבט, אני דפקתי = איך האָב געקלאַפּט, אני דיברתי = איך האָב גערעדט.
    • גוף שני יחיד (דו): משתמשים בפועל העזר האָבן ללא הסיומת ן, הב נשמטת, והסיומת סט עוברת לפועל העזר במקום שיהיה בפועל העיקרי: האָסט.
דוגמאות: אתה האמנת = דו האָסט געגלויבט, אתה דפקת = דו האָסט געקלאַפּט, אתה דיברת = דו האָסט גערעדט.
    • גוף שלישי יחיד, (ער – זי - עס), ובגוף שני רבים (איר): משתמשים בפועל העזר האָבן ללא הסיומת ן, הב נשמטת, והסיומת ט עוברת לפועל העזר במקום שיהיה בפועל העיקרי: האָט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (זכר): הוא האמין = ער האָט געגלויבט, הוא היכה = ער האָט געקלאַפּט, הוא דיבר = ער האָט גערעדט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (נקבה): היא האמינה = זי האט געגלויבט, היא הכתה = זי האט געקלאפט, היא דיברה = זי האט גערעדט.
דוגמאות בגוף שני רבים: אתם האמנתם = איר האָט געגלויבט, אתם דפקתם = איר האָט געקלאַפּט, אתם דיברתם = איר האָט גערעדט.
    • גוף ראשון רבים (מיר), גוף שלישי רבים (זײ) : משתמשים בפועל העזר האָבן כמו במקור.
דוגמאות בגוף ראשון רבים: אנחנו האמנו = מיר האָבן געגלויבט, אנחנו דפקנו = מיר האָבן געקלאַפּט, אנחנו דיברנו = מיר האָבן גערעדט.
דוגמאות בגוף שלישי רבים: הם האמינו - זײ האָבן געגלויבט, הם דפקו = זײ האָבן געקלאַפּט, הם דיברו = זײ האָבן גערעדט.

תואר הפועל יבוא לפני או אחרי הפועל כמו: איך האָב שטאַרק געקלאַפּט (יותר דקדוקי) איך האָב געקלאַפּט שטאַרק (יותר עממי).

זמן עתיד[עריכה]

בזמן עתיד משתמשים במילת עזר וועלן (לפי הטיותיו) לפני הפועל, והפועל העיקרי נשאר כמו במקור עם הסיומת ן או ען.

    • גוף ראשון יחיד (איך): משתמשים במילת העזר וועלן ללא הסיומת ן: וועל.
דוגמאות: אני אאמין = איך וועל גלויבן, אני אדפוק = איך וועל קלאַפּן, אני אדבר = איך וועל רעדן.
    • גוף שני יחיד (דו): משתמשים במילת העזר וועלן ללא הסיומת ן, הל נשמטת, והסיומת סט עוברת לפועל העזר במקום שיהיה בפועל העיקרי: וועסט.
דוגמאות: אתה תאמין = דו וועסט גלויבן, אתה תדפוק = דו וועסט קלאַפּן, אתה תדבר = דו וועסט רעדן.
    • גוף שלישי יחיד, (ער – זי - עס), ובגוף שני רבים (איר): משתמשים בפועל העזר וועלן ללא הסיומת ן, הל נשמטת, והסיומת ט עוברת לפועל העזר במקום שיהיה בפועל העיקרי: וועט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (זכר): הוא יאמין = ער וועט גלויבן, הוא יכה = ער וועט קלאַפּן, הוא ידבר = ער וועט רעדן.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (נקבה): היא תאמין = זי וועט גלויבן, היא תכה = זי וועט קלאפן, היא תדבר = זי וועט רעדן.
דוגמאות בגוף שני רבים: אתם תאמינו = איר וועט גלויבן, אתם תדפקו = איר וועט קלאַפּן, אתם תדברו = איר וועט רעדן.
    • גוף ראשון רבים (מיר), ובגוף שלישי רבים (זײ) : משתמשים בפועל העזר וועלן כמו במקור: וועלן.
דוגמאות בגוף ראשון רבים: אנחנו נאמין = מיר וועלן גלויבן, אנחנו נדפוק = מיר וועלן קלאַפּן, אנחנו נדבר = מיר וועלן רעדן.
דוגמאות בגוף שלישי רבים: הם יאמינו - זײ וועלן גלויבן, הם ידפקו = זײ וועלן קלאַפּן, הם ידברו = זײ וועלן רעדן.

תואר הפועל יבוא לפני או אחרי הפועל כמו: איך וועל שטאַרק קלאַפּן (יותר דקדוקי), איך וועל קלאַפּן שטאַרק (יותר עממי).

פעל העזר האָבן לעומת זיַין[עריכה]

  • ביידיש קיימים פעלים המוטים על ידי פועל עזר זײן. פעלים אלה יוצאי דופן ומגדירים תנועה (שינוי מקום בזמן) ו/או תהליך גופני. הפעלים הם:
    • לצמוח = וואקסן, צורת עבר = געוואקסן
    • ליפול = פאלן, צורת עבר = געפאלן
    • לנסוע = פארן, צורת עבר = געפארן
    • לבוא = קומען, צורת עבר = געקומען
    • לישון = שלאפן, צורת עבר = געשלאפן
    • לשחות = שווימען, צורת עבר = געשווומען
    • לקפוץ = שפרינגען, צורת עבר = געשפרונגען
    • לשבת = זיצן, צורת עבר = געזעסן
    • לשכב = ליגן, צורת עבר = געלעגן
    • לעוף = פליען, צורת עבר = געפלויגן
    • ללכת = גײן, צורת עבר = געגאנגען
    • לעמוד = שטײן, צורת עבר = געשטאנען
    • להישאר = בלײבן, צורת עבר = געבליבן
    • להיווצר = ווערן, צורת עבר = געווארן
    • לרוץ = לױפֿן, צורת עבר = געלאפן
    • לטפס/לזחול = קריכן, צורת עבר = געקראכן
    • למות = שטארבן, צורת עבר = געשטארבן
    • להיות = זײן, צורת עבר = געווען

דוגמאות: אני הלכתי = "איך בין געגאַנגען" אתה ישבת = "דו ביסט געזעצן" הוא נפל = "ער איז געפֿאַלן" היא קפצה = "זי איז געשפרונגען" אנחנו באנו = "מיר זײַנען געקומען" אתם רצתם = "איר זײַט געלאָפֿן" הם עמדו = "זײ זײַנען געשטאַנען"

    • הערה: קיימים הרבה פעלים הכוללים בתוכם את אחד מן הפעלים ברשימה, וגם הם יוטו ע"י פועל עזר זײַן. לדוגמא:
    • לעבור/להישכח - פֿאַרגײן, צורת עבר - פֿאַרגאַנגען
    • לברוח - אַנטלױפֿן, צורת עבר - אַנטלאָפֿן

סיומת הפועל ן או ען[עריכה]

  • ישנם פעלים מסוימים בעלי הסיומת "ען". פעלים אלה מקבלים את הסיומת רק כאשר שורש הפועל מסתיים ב:

"ן", "ם", "נק", "נג", "יי", "וי", או לאחר תנועה. דוגמאות:

    • לקחת = נעמען
    • להתבייש = זיך שעמען
    • להכיר = דערקענען
    • לקפוץ = שפרינגען
    • לנוח = רוען
    • ללעוס = קיַיען
    • לשתות = טרינקען
    • לבנות = בויען


קפיצה לפרק: 1 - 2 - 3