חומרי בניה/בטון/תכונות הבטון הקשוי

מתוך ויקיספר
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרק זה עוסק בתכונות המכניות של הבטון הקשוי. תכונות הקיים של הבטון מופיעות בפרק נפרד

לרוב התכונה של הבטון הנדרשת על-ידי המהנדס היא חוזק לחיצה של הבטון. בבטון מזויין פלדת הזיון מתוכננת לעמוד במאמצי הגזירה והמתיחה, בעוד הבטון מתוכנן לעמוד במאמצי הלחיצה. חוזק המתיחה של הבטון הוא כעשירית מחוזק הלחיצה. על המתכנן להקפיד שחוזק הבטון במתיחה תמיד יהיה נמוך מחוזק המתיחה של הזיון כדי למנוע סכנה של שבר פריך.

כינוי הבטון בארץ הוא לפי החוזק האופייני במגפ"ס בגיל 28 יום. החוזקים המקובלים בארץ הם ב-30 וב-40, כאשר הכוונה היא לבטון שחוזקו האופייני הוא 30 מגפ"ס ו-40 מגפ"ס בהתאמה. החוזק האופייני של בטון הוא חוזק שבסבירות גבוהה דוגמת בטון תהיה חזקה ממנו. על פי התקינה הישראלים (ת"י 466 ו- 118) נבדק מספר דוגמאות מצומצם לחוזק לחיצה. לדוגמאות אילו דרישה לממוצע מינימלי, וחוזק מינימלי לדוגמה בודדת. לבטון המיוצר בתנאים טובים ונבדק ב"תנאי בקרה טובים", כפי שנדרש מבטון קונסטרוקטיבי, החוזק הממוצע צריך להיות לפחות 3 מגפ"ס מעל החוזק האופייניי, והחוזק של דוגמה בודדת לא יפחת בשני מגפ"ס מהחוזק האופייניי. מאחר ומרבית התקנים, לרבות תקן הישראלי 466 ותקן ישראלי 118 אינם מבוססים על פיתוח סטטיסטי, לא ניתן לקבוע בבטחון גבוה מה הוא חוזקו של בטון הנבדק ע"פ התקן.

הגורמים המשפיעים על חוזק הבטון[עריכה]

חוזק הבטון אינו קבוע, לכן החוזק לצורך התקן נמדד בגיל 28 יום. על חוזק הבטון משפיעים יחסי התערובת, אבל גם התנאים באתר הבניה. נתייחס לגורמים אלו בנפרד.

הרכב התערובת[עריכה]

הגורמים המשמעותי ביותר לחוזק הבטון הוא היחס מים\צמנט וסוג הצמנט. עבור אותו סוג צמנט, ככול שיחס מים\צמנט נמוך יותר מתקבל בטון חזק יותר. הגורמים האחרים הם המיקרו-מבנה של הבטון מסביב לאגרגטים הגדולים, וגודל הגרגר המירבי.

יחס מים לצמנט[עריכה]