מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

תוכן עניינים 1 פראג כמרכז מדיני, כלכלי, דתי וחינוכי-תרבותי 1.1 פראג כמרכז מדיני 1.2 פראג כמרכז כלכלי 1.3 פראג כמרכז דתי 1.4 פראג כמרכז חינוכי-תרבותי

[עריכה] פראג כמרכז מדיני, כלכלי, דתי וחינוכי-תרבותי

[עריכה] פראג כמרכז מדיני

- בשנת 1341 העביר מלך בוהמיה וקיסר האימפריה הרומית קרל ה-IV את מושבו לפראג והוא קבע את פראג כבירת בוהמיה. דבר זה הביא להתפתחותה של פראג כמרכז שלטוני בו התרכזו כל החיים המדיניים.
- במאה ה-16 בשנת 1526 עברה השליטה בפראג למלכים מבית הביסבורג ובשנת 1547 קבע מלך בוהמיה את פראג כבירת בוהמיה, בה ישב המושל המלכותי והחשובים שבנציגי המעמדות בבוהמיה. בסוף המאה ה-16 עבר חצר המלוכה לפראג ובעלי התפקידים החשובים עברו לפראג.
- בית-המשפט העליון של בוהמיה הוקם בפראג, והוא היה בעל השפעה רבה מאוד על השלטון.
- בשנת 1348 הוקמה על ידי קרל ה-IV בפראג אוניברסיטת קרל, והיא הייתה בעלת כוח שלטוני חשוב.

[עריכה] פראג כמרכז כלכלי

פראג הפכה למרכז עירוני חשוב מהמאה ה-15 ומעמד העירוניים השתווה למעמד האצילים. הקיסר פרדיננד הראשון נקט מדיניות ריכוזית ורצה שכל הערים בבוהמיה יהיו תחת שלטונו, לכן הוא ביטל את המעמד האמצעי של פראג וחילק את פראג לשתי ערים, דבר שגרם למרד נגדו. בעקבות מרידות המעמדות נגדו הובסו העירוניים, פרדיננד החרים את רכושם של תושבי העיר, ביטל את הגילדות וגבה מהאזרחים מיסים רבים בעיקר על ייצור בירה. בעקבות הגזרות של פרדיננד התדלדלו הערים בבוהמיה, ובשנת 1558 בוטלו הגזרות, רכושם של האזרחים אוחזר והגילדות שבו להתפתח. מושל בוהמיה קבע את מושבו בפראג ופראג התפתחה בצורה משמעותית והפכה למרכז סחר בין-לאומי.
- העיר פראג הפכה למרכז מסחרי בו נפגשו סוחרים מערי אירופה ויזמו עסקאות בין-לאומיות.
- הגילדות התפתחו באופו משמעותי והם הגדילו את כמות היייצור שלהם בתחומים רבים, בעיקר בתחום הטקסטיל ונוצרו קשרים עם מקומות רבים באירופה כמו: ונציה שבאיטליה והולנד.
- התפתחותה של פראג גרם לסוחרים רבים להתעשר וזה משך אליה סוחרים וקבוצות מהגרים גדולות שהגיעו לפראג על מנת להתעשר.

[עריכה] פראג כמרכז דתי

כבר במאה ה-14 הייתה פראג למרכז דתי-כנסייתי חשוב. היו בפראג 2 הכנסיות החשובות שבבוהמיה, ועם זאת היו בפראג מתחים דתיים רבים.
- יאן הוס היה כומר וראש אוניברסיטת קרל שבפראג והוא תקף את הכנסייה הקטולית והאשים אותה בשחיטות ובניצול. הוא רצה לעשות שינויים במנהגי הכנסייה והוא רצה שבטקס המיסה הקהל לא רק יאכל מהלחם הקדוש אלה גם יישתה מהיין, בניגוד לכפי שהיה מקובל שרק הכומר שותה מהיין הקדוש. הוא עשה דבר שנגד את חוקי הכנסייה ולכן הוא נלקח לבין דין. הוס הוצא להורג אך זה לא סיים את פעילות מאמיניו שהמשיכו את רעיונותיו בסתר. בין מאמיניו היו סוחרים, אצילים ועניים.
- במאה ה-16 החלה הכנסייה הקטולית לאבד מכוחה כאשר פרצה המהפכה הדתית על ידי נזיר בשם מרתין לותר. לותר התנגד לכך שאדם מכפר על חטאיו על-ידי טקסים שעורכים אנשי הכנסייה הקטולית. הוא תקף את האפיפיור, את הכמרים ואת נושאי המשרות. בהשפעת מרתין לותר התפתחו באירופה כמה כתות נוצריות. לאור המחלוקת והמריבות הדתיות הוחלט כי דת המלך תהיה כדת המדינה. החלטה זו הייתה בעייתית מכיוון שרוב התושבים לא היו קטוליים.
- הקיסר פרדיננד הראשון החל לאמץ גישה סובלנית יותר, במתן אפשרות גם לקהל הכנסייה לשתות מן היין.
- בעקבות העברת חצר המלוכה ההסבורגי לפראג גבר המתח הדתי בין הזרמים השונים בנצרות והיה מרד של האצילים הפרוטסטנטים במלוכה הקטולית. האצילים הובסו וכל הקבוצות הלא קטוליות הוצאו אל מחוץ לחוק. בשנת 1620 הפכה בוהמיה להיות כולה קטולית.

[עריכה] פראג כמרכז חינוכי-תרבותי

בשנת 1348 נוסדה על ידי קרל ה-IV אוניברסיטה בפראג שנקראה אוניברסיטת קרל. באוניברסיטה היו מתיחויות שונות על רקע לאומי. במאה ה-16 בעקבות הרפורמציה (השינוי) נוצרו קשרים חדשים בין פראג לבין גופים לא קטוליים באירופה והאוניברסיטה ייצגה זרמים לא קטוליים נוספים. בתקופת שלטונו של פרדיננד ה-2 (1547-1564) זכתה פראג לפריחה תרבותית. הרבה אנשי רוח הגיעו לפראג מאירופה, והם לימדו באוניברסיטות: פילוסופיה, אסטרונומיה, הסטוריה, ספרות ופראג נחשה למרכז תרבותי חשוב.
- האוניברסיטה של פראג הובילה לימודים שהיו שלב ביניים בין בית-הספר היסודי לאוניברסיטה - בית-הספר התיכון.
- פראג הובילה מערכת חינוך ויצאו ממנה מורים רבים לבתי-הספר.
- בתקופתו של רודלף השני מאמצע המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-17, הפכה פראג למרכז מחקר של מדעי הטבע ומכל רחבי אירופה הגיעו חוקרים למושבו של הקיסר ובינהם היו: אלכימיים, מיסטיקנים, אסטרולוגים, אומנים ועוד. היו להם תנאים טובים בפראג ואווירה להתמסר למחקרים.
- בפראג הייתה התפתחות טכנולוגית שהשפיעה לחיוב על ייצור מכונות ומכשירים כמו: שעונים ומכשירי מדידה. הבולט בהם היה יוהנס קפלר שהיה מתמטיקאי והוא עסק באסטרונומיה והוא הוכיח כי כוכבי הלכת מסתובבים סביב השמש בצורה אליפטית ולא במעגל.
- התפתחות האומנות - הקיסר רודוס השני עודד את האומנים: ציירים, פסלים, מוסיקאים, ארכיטקטורים ורבים מהם הגיעו לפראג ובאותה תקופה התפתחה הארכיטקטורה בפראג. מפראג יצאו גדולי המלחינים ויצירות מופת של ציירים. וגם האומנות בפראג פרחה ושיגשגה.