מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

< היסטוריה לבגרות(הופנה מהדף היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסוטריה א' - תשס"ט)

כדאי לדעת:

מבנה בחינת הבגרות בהיסטוריה עפ"י התכנית החדשה

בחינת הבגרות הח מקיץ תשס"ט שונה מבחינת הבגרות הקודמת בהיסטוריה א', לא רק בשל החומר השונה אלא גם בשל המבנה ואופן השאלות. החל מקיץ תשס"ט אנו לומדים "היסטוריה של רעיונות" והכוונה היא לדעת לא אירועים ספציפיים אלא מכלול של מחשבה לאומית. בוסף, ידרשו התלמידים לענות על טקסטים ולנתח אותם.

תוכן עניינים

1 חלק 1: הלאומיות באירופה ובעם ישראל
2 חלק 2: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים
- 2.1 מבוא לנושא ערים וקהילות
- 2.2 פראג
3 חלק 3: "ממדינת מקדש לעם הספר" (בית שני)

[עריכה] חלק 1: הלאומיות באירופה ובעם ישראל

חלק זה הנו חובה והוא מהווה 60% מהחומר בבגרות ובבחינת הבגרות. תלמידים שמשרד החינוך אישר להם בחינה מותאמת נבחרים אך ורק על נושא הלאומיות ויענו על שני חלקים בבגרות - החלק הראשון כמו כולם והחלק האחרון - שאלות קטנות על נושא הלאומיות.

[עריכה] מהי הלאומיות ומהם מאפייני התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

[עריכה] התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית בתנועה הלאומית של העם היהודי
תרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית:
הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרתה העיקרית של התנועה, ולדרכים להגשמתה. הוויכוחים שהיו בנושאים: דת, תרבות ודמות החברה הציונית שעתידה לקום בארץ ישראל.
תנועת ה'בונד', המחלוקות בין הציונים לבין הבונדיסטים - לא במיקוד ס"ט

[עריכה] דפוסי פעולתה של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה

דפוסי פעולתה של התנועה הציונית באירופה ובארצות אגן הים התיכון: המוסדות המרכזיים, אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימודי השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה. - לא במיקוד ס"ט
פעילותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות הציוניות לארץ ישראל, מפת ההתיישבות, צורות ההתיישבות, מסגרות פוליטיות חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונים. - לא במיקוד ס"ט

[עריכה] התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

הערך זהה לנושא : היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה פשוט ערבוב בניהם. התכנית החדשה שונה מעט בנושא זה מהתכנית הישנה ולא מומלץ להישען רק על התכנית הישנה גם בנושא זה.

[עריכה] נקודות דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה ראשית דרכן

נקודות הדמיון: הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, דרך בנייתן, הדרכים שנקטו להשגת מטרותיהן
נקודות השוני: הקשיים המיוחדים שעמדו בדרכה של התנועה הציונית בראשית דרכה

[עריכה] חלק 2: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים

בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לבין אפשרות של חלק שלישי - ממדינת מקדש לעם הספר.

ימי הביניים והעיר בתקופה זו- מבוא כללי

[עריכה] מבוא לנושא ערים וקהילות

[עריכה] פראג

[עריכה] העיר באירופה הנוצרית

הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימה"ב
דפוסי הקמתן של ערים חדשות והתפתחותן של ערים קיימות באירופה הנוצרית
היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: מאבקם של תושבי העיר על השגת חירויות
המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר , החברות בקורפורציות העירוניות : גילדה, אוניברסיטה, או קהילה.
המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים
העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים)

[עריכה] הקהילה היהודית בעיר הנוצרית

מעמדם המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית
הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים
מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה

[עריכה] העיר פראג

[עריכה] הקהילה היהודית בפראג

היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים : מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר, והסיבות להחזרתם
מבנה הרובע היהודי בפראג , הבהרת המושג גטו
הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג
תחומי העיסוק של יהודי פראג
מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל)
פראג כמרכז תרבותי יהודי
המהר"ל מפראג: אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודי ולדרך חייהם בפזורה בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.

[עריכה] חלק 3: "ממדינת מקדש לעם הספר" (בית שני)

בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לאפשרות של חלק שני - ערים וקהילות בימי הביניים

[עריכה] יהודה בתקופה הפרסית

א. גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון:

היהודים ב'גלות בבל': מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת
ממלכת פרס, המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה על היהודים.
הרכב גלי העלייה הראשונים: מנהיגי השבים, קבוצות בקרב ההנהגה (המאבק בין צאצאי בית דוד לבין הכהונה הגדולה)

ב. בניית בית המקדש

בניית בית המקדש והעיכובים בתהליך הבנייה
השומרונים: הסבר למצאם וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון.
המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי ומוסרי.

ג. עזרא ונחמיה:

עזרא הסופר, עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון.
נחמיה, מעמדו ופעולותיו: השלטת חוקי התרה, קריאת התורה בציבור, שיקום ירושלים - בניית החומה ואכלוס העיר, גירוש הנשים הנוכריות, חתימת האמנה.
היחס ללא-יהודים, המחלוקת בשאלת 'מיהו יהודי' - הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית.
המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אספת העם, כנסת גדולה, המועצה, הסופרים, בית הכנסת.