היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה/גרסה להדפסה

מתוך ויקיספר
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


גרסה להדפסה

א. הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה

ב. היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה

- גרסה להדפסה -



הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:מלחמת העולם הראשונה

הצדדים היריבים[עריכה]

מלחה"ע ה-1 פרצה בסוף יולי וראשית אוגוסט 1914 , עם פלישתה של גרמניה לבלגיה ולצרפת. הצדדים היריבים במלחמה היו :

מעצמות ההסכמה : צרפת,בריטניה,רוסיה,סרביה,איטליה (הצטרפה ב-1915),ארה"ב (1917), ומדינות נוספות כמו:יפן,יוון

מעצמות המרכז : גרמניה , אוסטרו – הונגריה , טורקיה ובולגריה(שהצטרפה ב-1915).

הסיבות לפרוץ המלחמה[עריכה]

1)מערכת בריתות גלויות וחשאיות
"ההסכמה המשולשת"-בריטניה,צרפת,רוסיה(נגד גרמניה)
"הברית המשולשת"-גרמניה,אוסטרו-הונגריה,(נגד רוסיה)
2)אימפריאליזם-הביא לסכסוכים בין המדינות
3)מרוץ החימוש והרצון למלחמה "קצרה ומפוארת"
4)תסיסה לאומית בעיקר באזור הבלקן
5)העילה(תירוץ)-רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי

מאפייני הטוטאליות של מלחמת העולם הראשונה בתחומים הבאים:צבאי,כלכלי,חברתי-פסיכולוגי[עריכה]

מלחמה עולמיית:עשרות רבות של מדינות לקחו חלק במלחמה,חלקן באופן פעיל וחלקן פחות,5 היבשות היו מעורבות במלחמה,חוץ מדרום אמריקה שכמעט לא השתתפה בה.

זירות הקרב של המלחמה היו כמעט בכל העולם: בחזית מערב אירופה,מזרח אירופה,הבלקן,האלפים,בחצי האי סיני ובא"י,המפרץ הפרסי(עירק),הרי הקווקז והים השחור,גליפילי,דרום מזרח אסיה,אפריקה ובנתיבי השיט בים התיכון ובאוקיינוס השקט.

מספר הרוגים: בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית מלחה"ע ה-1 גרמה למותם של 11 מיליון חיילים,לעשרות מיליוני פצועים ולנזקים עצומים לכלכלה של כל אחת מן המדינות באירופה.

האורך של המלחמה: זו הייתה המלחמה הרצופה הארוכה ביותר בתולדות האנושות עד אז.4 שנים ארוכות של סבל אנושי.מהנורא ביותר שידעה האנושות, 4 שנים ארוכות אלו גרמו זעזוע עמוק בעולם השינוי שחל בחברה העולמית שאחרי המלחמה היה עמוק,החברה שאחרי המלחמה לא הייתה עוד אותה חברה שהתחילה את המלחמה.

הפגיעה בחזית ובעורף: המלחמה הייתה טוטאלית גם בחזית וגם בעורף.מיליונים רבים של אזרחים לקחו חלק פעיל במלחמה בעבודתם ליד מכונות בבתי החרושת,בתחבורה,בשירות הציבורי ועוד.

מאפייני המלחמה לפי התחומים צבאי,כלכלי וחברתי-פסיכולוגי:

צבאי[עריכה]

מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה טוטאלית שהקיפה את כל יבשות העולם.מלחמת העולם הראשונה לא התנהלה כמו שחשבו "מלחמה קצרה ומפוארת" והמחיר שלקחה היה גדול לראשונה נעשה גיוס חובה באירופה ומס' המגויסים הגיע ל63 מליון חיילים,המלחמה הגיע כמעט לכל בית.בלי שהדבר היה מתוכנן הפכה המלחמה למלחמת חפירות,בעיקר בחזית המערבית.במקום להתקדם ולהכריע בקרבות עברו הצדדים להגנה כאשר הם יושבים בחפירות.חיילים היו חודשים ואפילו שנים באותם עמדות מחופרות, בעוד שכל צד מפציץ את השני כל ניסיון של פריצה עלה בהמוני הרוגים.במשך 4 שנים לא הייתה תזוזה של ממש.במזרח אירופה בחזית הרוסית היו פריצות ומערכות הכרעה לצד זה וצד אחר אך גם כאן ההכרעה הייתה לאחר 3 שנים עם יצאת רוסיה מהמלחמה.
המלחמה בין הצדדים נעשתה בכל דרך אפשרית:יבשתית,אווירית,ימית.
במהלך המלחמה נעשתה פגיעה צבאית באוכלוסייה אזרחית בעורף.במלחמה זו נעשה שימוש בכלי נשק חדשים:מכונות ירייה,מקלעים,טנקים,רימונים,גז חרדל,צוללות שהיו כלי יעיל נגד אוניות אספקה,מטוסים ששימשו בהתחלה רק לתצפית מאוחר יותר שימשו בתפקידי תקיפה.כל אלה הרגו הרבה אנשים במכה אחת.המלחמה הזאת מאופיינת במס' גדול של נפגעים:8.5 מליון הרוגים,כ27 מליון פצועים ונכים,נלקחו בשבי או נעדרו 7.7 מליון, בסה"כ נפגעו פיזית 56.7% מכלל המגויסים.

כלכלי[עריכה]

2 הצדדים נתנו חשיבות רבה למערכה הכלכלית וככל שנמשכה המלחמה הפכה לוחמה כלכלית לגורם חשוב במערכה.
התוצאה הישירה הייתה הפניית כל הכוחות לניצול המשק לצורכי המלחמה,כל הייצור והידע פעלו למען המאמץ המלחמתי.נעשה גיוס של כל כוח האדם לתעשייה ולשירותים,הרחבת שכבת האזרחים שהיו צריכים לקחת חלק פעיל במע' הייצור והשירותים למען המאמץ המלחמתי כולל:נשים,קשישים,נוער,אסירי מלחמה ועוד. בגלל החשיבות של המשאבים הכלכליים למאמץ המלחמה ניסה הצי הימי של כל צד להטיל מצור ימי על הצד השני כדי לחסום את נתיב האספקה והמסחר עם ארצות ניטרליות וכדי להרעיב את הצד השני.המצור הימי שהטילו מדינות גרם לירידה בכמות המזון ואיכותו,ובסוף המלחמה סבלו אוכלוסיות שלמות מרעב שהיו פגיעות למחלות.
מבחינה כלכלית-חברתית הליברליזם הקלאסי(מצב שבו אין פיקוח הדוק של הממשלה על הכלכלה,ישנו חופש כלכלי ויוזמה פרטית) נפגע קשה . המדינה לקחה על עצמה יותר ויותר תפקידים כלכליים וחברתיים,אחריות על אמצעי תחבורה יבשתיים,ימיים, על בתי חרושת ודאגה לעבודות ציבוריות.גם לאחר המלחמה התרגלה אירופה לשיטה זו של מעורבות הממשלה בכלכלת המדינה בזמן שארה"ב חזרה לליברליזם הקלאסי.

חברתי-פסיכולוגי[עריכה]

עם פרוץ המלחמה היו צריכות המשפחות שבעורף לתמוך במיליוני בנים ובעלים נכי מלחמה .משפחות נשארו במשך 4 שנים ללא אבות,בעלים,בנים. מס' חופשות של חיילים בחזית היה אפסי לכן הנשים נאלצו להחליף את הגברים במקומות העבודה כנהגות אמבולנס,כאחיות בבתי חולים צבאיים,במפעלים לייצור נשק ועוד.
במלחמה לא היה הבדל בין מקצוע לנשים לבין מקצועות לגברים. הייתה לכך השפעה חשובה על מעמדם הפוליטי של נשים לאחר המלחמה, באנגליה וברוב ארצות המערב קיבלו הנשים שיווין פוליטי וזכות בחירה.כמו כן במלחמה הייתה מלחמה תעמולתית-פסיכולוגית. עם פרוץ המלחמה התחילו המדינות בלוחמות לפרסם תעמולה שנועדה מצד אחד לחזק את הרגש הלאומי ולהצדיק את מטרות המלחמה וליצור הסכמה רחבה להקרבה ,היה זה נסיון לשכנע את ההמונים כי למלחמה יש צידוק ולחזק שיתוף פעולה בין המדינות,מצד שני התנהלה מלחמה פסיכולוגית נגד האויב המטרה למוטט את כושר העמידה שלו. נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:מלחמת העולם הראשונה

היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:מלחמת העולם הראשונה

מבוא[עריכה]

בקיץ 1914, פרצה מלה"ע ה-1. באותה תק' חיו בא"י בין 88-85 אלף יהודים שחיו ב-4 ערי הקודש : ירושלים (כ-47 אלף), חברון , צפת טבריה. וכן במושבות של העלייה הראשונה והשנייה.
באוקטובר 1914, נסחפה טורקיה למלחמה כמעט בלי רצון , היה זה אחרי שאוניות טורקיות שהיו תחת פיקוד גרמני הפגיזו על נמלים רוסיים בים השחור. כך טורקיה הסתפחה למלחמה יחד עם מעצמאות המרכז (גרמניה , אוסטרו – הונגריה וכדומה) נגד מעצמות ההסכמה (צרפת , ברטניה , רוסיה וכדומה).

חזיתות טורקיה[עריכה]

במל"הע ה-1 טורקיה נלחמה ב-4 חזיתות :

  1. חצי האי סיני + א"י.
  2. המפרץ הפרסי – עיראק.
  3. חצי האי גליפולי.
  4. הים השחור ואיזור הקוקז.

בתקופת המלחמה א"י שימשה בסיס אספקה לצבא הטורקי שנלחם נגד הבריטים בחצי האי סיני ובתעלת סואץ.

הקשיים של הישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה[עריכה]

שיבוש דרכי הקשר בין קהילות היהודיות באירופה וארצות האיסלאם לבין הישוב היהודי בא"י[עריכה]

בתק' מלחה"ע ה-1 השתבשו דרכי הקשר בין הקהילות היהודיות באירופה וארצות האיסלאם , לבין הישוב היהודי בא"י.קרבות המלחמה לא נתנו אפשרות לקשר כלשהו בין הקהילות היהודיות בישראל לבין הקהילות היהודיות באירופה. יש לזכור שבמשך תק' ארוכה הכלכלה של הישוב היהודי בא"י הייתה קשורה לכספים שהגיעו מקהילות יהודיות בגולה. השיטה הזאת קיבלה את השם "שיטת החלוקה".בזכות כספים אלו , ניתן היה לממן מוסדות חינוך , בריאות , צדקה וחסד.היות והכספים לא הגיעו בתק' המלחמה הישוב היהודי שרר במצב של עוני , מצוקה ותת תזונה. הקלה זמנית במצב הכלכלי באה ביוזמתו של השגריר האמריקאי בתורכיה (הנרי מורגנטאו) אשר העביר כסף ומצרכים בסיסים, אך עם הצטרפותה של ארה"ב למלחמה הופסקה העזרה. בסוף המלחמה הייתה תופעה שיהודים מתו מתת תזונה.

גירוש יהודי יפו[עריכה]

כמושל עליון על סוריה מונה ג'אמל פחה עריץ בעל נטיות אכזריות.בשנה האחרונה למלחמה,שצבא בריטי החל להתקדם ממצרים צפונה לכיוון א"י חשדו התורכים כי היהודים תומכים בבריטים . בפסח 1917 ציווה ג'אמל פחה על גירוש יהודי ת"א-יפו.5000 יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם ולהשתקם במושבות מרכז הארץ,הם חזרו לת"א רק לאחר המלחמה.

ביטול זכויות יתר (= "ביטול הקפיטולציות")[עריכה]

מיד עם פרוץ המלחמה השלטונות הטורקים ביטלו את זכויות היתר של היהודים בעלי אזרחות זרה. הסדר זה נקרא "משטר הקפיטולציות" וכאמור הוא בוטל ע"י ג'אמל באשא המושל הטורקי.עתה (אוקטובר 1914) , כל אותם אנשים ובמיוחד היהודים נדרשו לקבל על עצמם את כל הזכויות ובמיוחד את החובות של אזרח טורקי עות'מאני.המושל הטורקי דרש מן היהודים להתעתמ'ן (להפוך להיות עות'מאני) ולשרת בצבא התורכי.בתחילה היו קריאות מצד יהודים להתעמן ולהתגייס לצבא הטורקי , אך כעבור זמן רוב הישוב היהודי התנגד להתאקלם ולהתגייס לצבא והם נאלצו להסתתר ובשלב מאוחר יותר הם ברחו מא"י למצרים, שם היה שלטון בריטי שהבטיח חירות , ביטחון ויציבות , ממצרים יהודים המשיכו למקומות אחרים בעולם. בנוסף , השלטון הטורקי נקט במדיניות של גירוש כנגד היהודים אשר נראו בעיניו בלתי רצויים ובלתי נאמנים (דצמבר 1917).כך נטשו כ-30,000 יהודים מא"י למצרים ולמקומות אחרים בעולם. ב-1918 נותרו בא"י כ-56,000 יהודים.

רדיפות על רקע לאומי – יהודי – ציוני[עריכה]

המושל הטורקי ג'מאל פאשא רדף יהודים ובמיוחד את יהודי הישוב החדש ואת מנהיגם אשר נחשדו בעיקר כגורם בדלני – ציוני השואף לקרוע חלקים מטורקיה. מאז 1915 כאשר הצבא הטורקי נחל תבוסה בחזית של חצי האי סיני החלו הטורקים לרדוף את היהודים ויעדם היה ראשי היישוב החדש – אנשי המשרד הארץ ישראלי כמו למשל : ארתור רופין (האחרון שגורש מהארץ לאיסטנבול) , מנחם אושיסקין, יוסף לוריא, הרי פישמן ועוד. בנוסף , הטורקים הטילו איסור על שימוש בסמלים יהודים (מגן דוד , שימוש בשפה העברית וכדומה).

קריסה וחורבן התשתית הכלכלית[עריכה]

מאז פרוץ המלחמה, הצבא הטורקי נהג להחרים כל דבר שניתן להפיק ממנו תועלת: בהמות בית (פרות , כבשים , עזים וכדומה), בהמות עבודה (סוסים , חמורים , פרדים וכדומה) , תוצרת חקלאית, עצים להסקה, כסף, דברי ערך, הקפאת חשבונות הבנק וגיוס לעבודות כפייה וכדומה מכל בית או ישוב יהודי. פעולות אלה החריפו את המוצקות המחסור והובילו רבים מצב של תת תזונה , פחד ורעב.

התמודדות היישוב היהודי עם הקשים[עריכה]

לעומת הישוב הישן שהיה בהלם וניצל רק בזכות מעורבות קונסולים זרים וסיוע של יהדות ארה"ב גילה הישוב החדש יוזמה מראשית המלחמה:

  1. הוקם "הועד להקלת המשבר" שדאג לאספקת מזון ולמקומות עבודה ולאיסוף כספי תרומות מחו"ל.ב1913 נוסדה קופת חולים שהגישה עזרה רפואית.
  2. בתחום ההתיישבות למרות הגזרות הוקמו 4 ישובים חדשים:חאמרה,כפר-גלעדי,תל-חי ואיילת שחר.דרך ההתיישבות תהפוך לדרך המאבק העיקרית של הישוב להקמת בית לאומי בא"י.
  3. בתחום השמירה - בשנים הראשונות ארגון "השומר" כמעט ולא עסק בכל פעילות.במהלך 1916 החל שלב ההתעוררות בתוך הארגון השומר קיבל מחדש את השמירה במושבות הדרום החל ברכישת נשק וביצירת גרעיני התיישבות.
  4. ההתמודדות עם חובת הגיוס לצבא התורכי והעות'מאנית:
    • רבים התגייסו לצבא התורכי אם כדי למנוע פגיעה במשפחותיהם ואם ממניעים של חובת נאמנות לשלטון בא"י.
    • היו שסירבו להתעתמן ועזבו את הארץ.
    • אחרים השתמטו מהגיוס לצבא התורכי אם תמורת שוחד אם באמצעות ה"ואסיקה"-תעודה שהעידה על עבודה במאמץ המלחמתי ופטור את הגיוס לצבא,אם בדרך ההסתתרות אם באמצעות הצהרות על עיסוק בדת כמו רבנים,חזנים ועוד.

ניל"י[עריכה]

ניל"י (נצח ישראל לא ישקר) היה ארגון מחתרת פרו בריטי.בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון מזיכרון יעקב.

מטרת הארגון[עריכה]

הקמת רשת מודיעין שתעביר מידע לבריטים על מהלכי הצבא התורכי מתוך הנחה כי הסיוע לבריטים יביא לידי כך שלאחר המלחמה תגיש סיוע ממשי.

דרכי פעילות[עריכה]

בשנת 1916 אספו אנשי ארגון ניל"י מידע רב אודות הצבא התורכי אהרון אהרונסון בתוקף תפקידו כחוקר וכאגרונום.שיגר את אנשיו לסיני תחת המסווה של חקירת תופעת הארבה אנשי הארגון הצליחו לאסוף מידע מודיעיני אודות היקפי ומהלכיו של הצבא התורכי.בראשית 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לושנסקי ברגל למצרים בדרכם הותקפו ע"י בדואים אבשלום נהרג ולושנסקי נפצע הוא הצליח להגיע למצרים ונפגש עם אהרון אהרונסון ויחד הצליחו לחדש את הקשר עם הבריטים.

חשיפת ארגון ניל"י[עריכה]

  1. בשנת 1917 נשלחה יונת דואר נושאת הודעה מוצפנת ע"י אנשי ניל"י אך בטעות נחתה בתחנת משטרה תורכית.
  2. בספטמבר 1917 יצא נעמן בלקינד(חבר בארגון ניל"י) למצרים שברשותו חומר מודיעיני שאספו אנשים ניל"י על הערכות כוחו צבא תורכיים ובעינויים קשים הצליחו התורכים להוציא את המידע אודות הרשת.
  3. הארגון פעל בחוסר זהירות בחוסר שמירה על חשאיותו.הישוב כולו ידע על הארגון ועל פעולותיו.

סופו של הארגון[עריכה]

באוקטובר 1917 נעצרו בזכרון יעקב מרבית חברי ניל"י.התורכים עינו קשה את אבי משפחת אהרונסון ואת שרה אהרונסון שהתאבדה לאחר עינויים קשים, אהרון אהרונסון שלא היה באותו זמן בארץ ניצל אך נהרג בתאונת מטוס בשנת 1919

הסתייגות הישוב מארגון ניל"י[עריכה]

  1. מנהיג הישוב וראשי התנועה הציונית התנגדו לפעילות המחתרתית של ניל"י, הם ראו בכך מעשה בגידה העלול להביא אסון על הישוב כולו.
  2. הארגון ניל"י נשאר ארגון מצומצם שלא רצה בקליטת חברים חדשים.
  3. ניל"י התנגד לרעיון הסוציאליסטי והביא לניכור כלפיה מצד פועלי ציון סוציאליסטים.

חשיבות הארגון[עריכה]

חברי הארגון היו הראשונים שהבינו כי לבריטים יתרון פוליטי על פני התורכים.המידע שמסר לבריטים סייע לגנרל אלנבי להיערך באזור הנגב ולפלוש לא"י סמוך לבאר שבע. אנשי ניל"י נחשבים לראשוני אקטיביסטים(פעילים) בישוב.

הגדודים העברים[עריכה]

הגדודים העבריים הם 4 יחידות יהודיות צבאיות שלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלה"ע ה-1.עם מקימי הגדודים נמנים זאב ז'בוטינסקי,יוסף טרומפדור.

המטרות בהקמת הגדודים[עריכה]

  1. סיוע במפלתה של תורכיה וגירושה מא"י.
  2. שאיפה להוכיח נאמנות לבריטניה ולצבאות בעלות הברית כדי לתבוע אחרי המלחמה הכרת תודה והישג פוליטי.
  3. הרצון לרכוש ניסיון צבאי כדי ליישמו במאבק על א"י.

הגדודים[עריכה]

גדוד נהגי הפרדות[עריכה]

הגדוד הוקם ב1915 ביוזמת יוסף טרומפדור. ייעודו של הגדוד היה העברת אספקה לכוחות הבריטים מול התורכים.מפקדיו הבכירים היו בריטים היו 500 מתנדבים יהודים ממגורשי א"י למצרים. הגדוד השתתף בקרבות גליפולי שבתורכיה ולמרות כישלונו בקרב זה זכו להערכה מצד מפקדיו הבריטים.ביוני 1918 פורק הגדוד וחלק מאנשיו הצטרפו לגדוד 38 של קלעי המלך.

הגדוד ה-38 של קליעי המלך[עריכה]

הגדוד הוקם ב1917 ביוזמת זאב ז'בוטינסקי הוא הוקם בלונדון מקרב פליטים יהודים מרוסיה ומתנדבים מגדוד נהגי הפרדות.הגדוד מנה 800 חברים והתאמן במצרים.היה צריך לקחת חלק בלחימה במסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד נלחם ב1918 ליד ירושלים ובעבר הירדן.

הגדוד ה-39 של קליעי המלך[עריכה]

הגדוד הוקם ביוזמת יצחק בן צבי ודוד בן גוריון אשר גורשו מא"י והגיעו לארה"ב והקימו יחידת מתנדבים המורכבת מיהודי ארה"ב וקנדה ב1918 מטרתו של הגדוד הייתה לקחת חלק ממסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד מנה 5000 מתנדבים חלק מהגדוד הספיק להשתתף בקרבות עמק הירדן וחלקו הגיע לארץ לאחר סיום המלחמה וכיבוש הארץ.

הגדוד ה-40 של קליעי המלך[עריכה]

ב1918 שהיו רוב אזורי הארץ בשליטת הבריטים,התארגנו מתנדבים מקרב היהודי בא"י להקמת יחידה צבאית שתלחם לצד הבריטים לכיבוש א"י.המתנדבים מנו כ1000 איש הם הועברו לאימונים במצרים אך לא הספיקו להשתתף בקרבות לשחרור הארץ.לאחר המלחמה הועסקו אנשי הגדוד בתפקידי אבטחה ושמירה בא"י.ב1921 פורק הגדוד ע"י הבריטים לאחר שבא לעזרתו של הישוב היהודי שהותקף ע"י הערבים בפרעות תרפ"א 1921.

יש לציין שפרט לאלה היהודים באירופה כאזרחים של בריטניה/צרפת/גרמניה וכדומה התגייסו לצבאות של אותם מדינות.

סופם של הגדודים[עריכה]

הגדודים העבריים המשיכו להתקיים זמן קצר לאחר סיום המלחמה.

חשיבות הגדודים העבריים[עריכה]

  1. לגדודים חשיבות פוליטית,שמילא את התנועה הציונית שהייתה במשבר.
  2. הגדודים מהווים שלב בהתפתחות כוח מגן של הישוב היהודי ובחינוך הדור הבא של מגיני הישוב היהודי והמפעל הציוני בא"י הם ביטאו את הרצון לצבא לאומי.
  3. הגדודים העבריים היוו דוגמא ולמופת בהעניקם צידוק ערכי-מוסרי למאבקו של הישוב היהודי לאוטונומיה מצד אחד והתנגדותו לשלטונם האכזרי של התורכים מצד שני.

העמדה הרשמית של התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה והמניעים לעמדה זו[עריכה]

במלה"ע הראשונה חולקה אירופה לשני מחנות אויב.ההנהלה הציונית הייתה בברלין, ולכן עם פרוץ המלחמה עמדה ההסתדרות הציונית בפני דילמה:למי מהצדדים להצטרף ומה יהיה מקומה של ההנהלה הציונית,האם להצטרף לצד מדינות המרכז או לצד מדינות ההסכמה.כתוצאה מהדילמה העמדה של התנועה הייתה ניטרלית.כאשר היא מתכוננת להעלות דרישות של העם היהודי לא"י בפני ועידת שלום שתתכנס עם סיום המלחמה.

המניעים לעמדה הניטרלית[עריכה]

השאלה למי מהצדדים הלוחמים כדאי הצטרף הייתה קשה בגלל מספר סיבות:

  1. חברי ההנהלה הציונית שישבו בברלין והיו אזרחי גרמניה חששו לעמוד לצד מדינות ההסכמה כדי לא לפגוע במעמדם של יהודי גרמניה ואוסטריה.
  2. חששו שתמיכה במדינות ההסכמה יכולה לפגוע במצב היהודים בא"י תחת שלטון תורכי.
  3. כמובן אם ינצחו מדינות המרכז התנועה הציונית במקרה שתצטרף לצד מדינות ההסכמה תיחשב לאויב.
  4. מצד שני הצטרפות למדינות המרכז יכולה להתפרש כבוגדנות במדינות הדמוקרטיות אם ינצחו מדינות ההסכמה ,התנועה הציונית תחשב ל"אויב" וכך לא תוכל לקדם את השאיפה להקים בית לאומי בא"י.

החלטות נוספות של התנועה[עריכה]

בנוסף לעמדה הניטרלית של התנועה הציונית הוחלט כי ההנהלה הציונית תישאר בברלין ובקופנהגן בירת דנמרק הניטרלית יקום משרד קשר שמטרתו לקשר בין סניפי התנועה הציונית העולמית תוך ניסיון לשמור על ניטרליות של הקהילות היהודיות בעולם. נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:מלחמת העולם הראשונה

"הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:מלחמת העולם הראשונה

מבוא[עריכה]

הצהרת בלפור היא מסמך שנשלח כאיגרת, ב- 2 בנובמבר 1917, ע"י שר החוץ הבריטי הלורד בלפורד עבור הלורד רוטשילד, נציג העם היהודי בבריטניה, כתשובה להצעה שניתנה לברטניה ע"י התנועה הציונית.
ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה ומתוך אינטרסים בריטיים. ההצהרה הביע את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י בזכותם ואת הנכונות של בריטניה לעזור בהקמת הבית הלאומי.

המניעים למתן ההצהרה[עריכה]

  1. אינטרס בריטי - רצון של בריטניה להשתחרר מהתחייבויות קודמות במזרח התיכון(כלומר לבטל את הסכם "סייכס-פיקו" ותכתובת "חוסיין-מק מהון").א"י היה מקום שמשרת את האינטרסים של בריטניה:קרבה לתעלת סואץ,בריטניה רצתה מעבר חופשי בתעלת סואץ ואישור לשאיבת נפט, בנוסף ארץ ישראל הייתה מקום אסטרטגי בגלל המיקום שלה.
  2. יהודי ארה"ב - בראשית שנת 1917 מצבה הבריטי של ברטניה היה מוסכן. גרמניה באותה תק' הכריזה על מלחמת צוללות טוטאלית , כל אונייה שנכנסה או יצאה מן האיים הבריטים טבעה. לבריטניה היה חשש שהיא תגעה לאפיסת כוחות לנוכח מניעת אספקה של כוח אדם , מזון , דלק ואמצי לחימה. בחודשים הללו , ממשלת בריטניה עשתה כל מאמץ לשכנע את ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה , מתוך הבנה שרק אמצעי זה יבלום את התוקפנות ההרסנית של מלחמת הצוללות. בנסיבות הללו חיים ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים הבריטים שהצרה פרו ציונית מצד הבריטים תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ (ראש הממשלה) לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום שהצבא של ברטניה היה על סף התמוטטות.
  3. יהודי רוסיה - בחודש מרץ 1917 התחוללה ברוסיה מהפכה , הצאר ניקולאי ה-2 נפטר ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון הועבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קריינסקי. הם הכריזו על נאמנותם למעצמות ההסכמה (צרפת , ברטניה...) ועל כן המשיכו את המלחמה נגד גרמניה, אך היו גורמים מתנגדים – הקומוניסטים , בהנהגתו של סטלין וטרוצקי. הם דרשו להפסיק את המלחמה ולחתום על הסכם שלום עם גרמניה בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה עלולה לערער את המאזן הצבאי לרעתם. לכן, הם החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה , ומתוך תקווה שאלה יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה.
  4. לפני גרמניה - ב-1917 המודיעין הבריטי קיבל מידע מוסמך אשר ע"פ גרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורץ מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה ולכן ממשלת ברטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו ש לודנדורץ ועל מנת להבטיח סימפטיה של היהודים למעצמות ההסכמה.
  5. צורך באוכלוסייה אוהדת - הממשלה הבריטית שוכנע ע"י חיים וייצמן ששיתוף פעולה עם התנועה הציונית יבטיח את האינטרס של האימפריה הבריטית במזה"ת.
  6. שיפור הכלכלה - ברטניה האמינה שפורסם ההצהרה יעודד את עשירי יהודי ברטניה לתרום לכלכלת ברטניה בתום המלחמה.

הצהרת בלפור - הנוסח הציוני והנוסח הסופי[עריכה]

הנוסח הציוני[עריכה]

עוד לפני שהממשלה הבריטית החליטה על פרסום הצהרת בלפור התנועה הציונית בבריטניה בהנהגתו של חיים וייצמן הגישה את הנוסח שנראה בעיינה הראוי-הנוסח הציוני,שם נאמר:

  1. ממשלת הוד מלכותו מקבלת את עיקרון על א"י להכון(להיות) מחדש כבית לאומי לעם היהודי.
  2. ממשלת הוד מלכותו תעשה את מיטב מאמציה להשגת מטרה זו ותדון עם ההסתדרות הציונית בדרכים ובאמצעים הדרושים.

הנוסח הסופי-הצהרת בלפור[עריכה]

ב- 2.11.1917 ממשלת ברטניה באמצעות שר החוץ ג'יימס בלפור פרסמה הצהרה פרו ציונית אשר נודעה בשם "הצהרת בלפור" ובה נאמר:

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת.

ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור[עריכה]

  1. הנוסח הציוני נכתב שא"י היא בית לאומי, ולפי הנוסח הסופי הבית הלאומי יהיה בא"י. הנוסח הסופי השאיר פתח לניתוח לגבי משמעות המושג "בית לאומי" וגבולותיו, כלומר, בית לאומי בא"י ולא בארץ ישראל כולה.
  2. בנוסח הציוני הודגש שבריטניה "מקבלת את עיקרון הקמת בית לאומי" ובנוסח הסופי נאמר כי בריטניה "רואה בעין יפה" את הקמתו של הבית הלאומי הנוסח הסופי מחייב פחות את בריטניה.
  3. בנוסח הציוני לא הופיעו הזכיות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות. הכוונה לתושבים הערבים בארץ,ובנוסח הסופי נתבע תנאי שהבהיר כי יש לשמור שזכיות הערבים לא יפגעו מצד היהודים.
  4. בנוסח הציוני הוצגה ההסתדרות הציונית שנציגות היהודים בניהול האוטונומיה ובנוסח הסופי היא לא הוזכרה בכלל, הלורד רוטשילד התבקש להביא את ההצעה לידיעתה של ההסתדרות הציונית, כאן באה לידי ביטוי הפחתת המחויבות המעשית לפעול ממש למען הקמת הבית הלאומי יהודי.
  5. בנוסח הסופי נוסף סעיף שקבע כי ההצהרה לא פוגעת בזכיותיהם של יהודי ארצות אחרות כלומר של אלה שלא ירצו לעלות לא"י כתוצאה מדרישת יהודים בריטים. הדבר הזה לא הופיע בטיוטא(הנוסח הציוני).

התוקף של המסמך[עריכה]

למסמך הזה לא היה תוקף משפטי והוא היה הגדר ביטוי של הצהרת כוונות פוליטיות בלבד, אך למרות זאת ההצהרה התפרסמה באופן רשמי בעיתונות ומדינות ההסכמה הצטרפו לעמדת בריטניה.

הקשיים בניסוח הצהרת בלפור[עריכה]

  1. הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור.
  2. אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה".
  3. בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה.
  4. לא מוזכרת ההסתדרות הציונית.
  5. הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכיותיהם כעם.
  6. לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה".

מדוע יש קשיים?[עריכה]

הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכויות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.

הישגים בהצהרת בלפור[עריכה]

  1. ההצהרה זה ניצחון פוליטי משום שזאת הקרה בין לאומית במטרות ציוניות
  2. ההצהרה טרמה לקשר שבין ההסתדרות הציונית ולישוב בא"י.
  3. ויצמן חיזק את מעמדו כמנהיג העם היהודי מול מדינות העולם
  4. זה יה הישג עבור הציונות המדינית ממשיכי דרכו של הרצל.
  5. הצהרת בלפור ליכדה את העולם היהודי הציוני בעמידה משותפת מול אתגר משותף