היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה/"הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


מבוא[עריכה]

הצהרת בלפור היא מסמך שנשלח כאיגרת, ב- 2 בנובמבר 1917, ע"י שר החוץ הבריטי הלורד בלפורד עבור הלורד רוטשילד, נציג העם היהודי בבריטניה, כתשובה להצעה שניתנה לברטניה ע"י התנועה הציונית.
ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה ומתוך אינטרסים בריטיים. ההצהרה הביע את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י בזכותם ואת הנכונות של בריטניה לעזור בהקמת הבית הלאומי.

המניעים למתן ההצהרה[עריכה]

  1. אינטרס בריטי - רצון של בריטניה להשתחרר מהתחייבויות קודמות במזרח התיכון(כלומר לבטל את הסכם "סייכס-פיקו" ותכתובת "חוסיין-מק מהון").א"י היה מקום שמשרת את האינטרסים של בריטניה:קרבה לתעלת סואץ,בריטניה רצתה מעבר חופשי בתעלת סואץ ואישור לשאיבת נפט, בנוסף ארץ ישראל הייתה מקום אסטרטגי בגלל המיקום שלה.
  2. יהודי ארה"ב - בראשית שנת 1917 מצבה הבריטי של ברטניה היה מוסכן. גרמניה באותה תק' הכריזה על מלחמת צוללות טוטאלית , כל אונייה שנכנסה או יצאה מן האיים הבריטים טבעה. לבריטניה היה חשש שהיא תגעה לאפיסת כוחות לנוכח מניעת אספקה של כוח אדם , מזון , דלק ואמצי לחימה. בחודשים הללו , ממשלת בריטניה עשתה כל מאמץ לשכנע את ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה , מתוך הבנה שרק אמצעי זה יבלום את התוקפנות ההרסנית של מלחמת הצוללות. בנסיבות הללו חיים ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים הבריטים שהצרה פרו ציונית מצד הבריטים תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ (ראש הממשלה) לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום שהצבא של ברטניה היה על סף התמוטטות.
  3. יהודי רוסיה - בחודש מרץ 1917 התחוללה ברוסיה מהפכה , הצאר ניקולאי ה-2 נפטר ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון הועבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קריינסקי. הם הכריזו על נאמנותם למעצמות ההסכמה (צרפת , ברטניה...) ועל כן המשיכו את המלחמה נגד גרמניה, אך היו גורמים מתנגדים – הקומוניסטים , בהנהגתו של סטלין וטרוצקי. הם דרשו להפסיק את המלחמה ולחתום על הסכם שלום עם גרמניה בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה עלולה לערער את המאזן הצבאי לרעתם. לכן, הם החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה , ומתוך תקווה שאלה יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה.
  4. לפני גרמניה - ב-1917 המודיעין הבריטי קיבל מידע מוסמך אשר ע"פ גרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורץ מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה ולכן ממשלת ברטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו של לודנדורץ ועל מנת להבטיח סימפטיה של היהודים למעצמות ההסכמה.
  5. צורך באוכלוסייה אוהדת - הממשלה הבריטית שוכנעה ע"י חיים וייצמן ששיתוף פעולה עם התנועה הציונית יבטיח את האינטרס של האימפריה הבריטית במזה"ת.
  6. שיפור הכלכלה - בריטניה האמינה שפרסום ההצהרה יעודד את עשירי יהודי בריטניה לתרום לכלכלת בריטניה בתום המלחמה.

הצהרת בלפור - הנוסח הציוני והנוסח הסופי[עריכה]

הנוסח הציוני[עריכה]

עוד לפני שהממשלה הבריטית החליטה על פרסום הצהרת בלפור התנועה הציונית בבריטניה בהנהגתו של חיים וייצמן הגישה את הנוסח שנראה בעיינה הראוי-הנוסח הציוני,שם נאמר:

  1. ממשלת הוד מלכותו מקבלת את עיקרון על א"י להכון(להיות) מחדש כבית לאומי לעם היהודי.
  2. ממשלת הוד מלכותו תעשה את מיטב מאמציה להשגת מטרה זו ותדון עם ההסתדרות הציונית בדרכים ובאמצעים הדרושים.

הנוסח הסופי-הצהרת בלפור[עריכה]

ב- 2.11.1917 ממשלת ברטניה באמצעות שר החוץ ג'יימס בלפור פרסמה הצהרה פרו ציונית אשר נודעה בשם "הצהרת בלפור" ובה נאמר:

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת.

ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור[עריכה]

  1. הנוסח הציוני נכתב שא"י היא בית לאומי, ולפי הנוסח הסופי הבית הלאומי יהיה בא"י. הנוסח הסופי השאיר פתח לניתוח לגבי משמעות המושג "בית לאומי" וגבולותיו, כלומר, בית לאומי בא"י ולא בארץ ישראל כולה.
  2. בנוסח הציוני הודגש שבריטניה "מקבלת את עיקרון הקמת בית לאומי" ובנוסח הסופי נאמר כי בריטניה "רואה בעין יפה" את הקמתו של הבית הלאומי הנוסח הסופי מחייב פחות את בריטניה.
  3. בנוסח הציוני לא הופיעו הזכיות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות. הכוונה לתושבים הערבים בארץ,ובנוסח הסופי נתבע תנאי שהבהיר כי יש לשמור שזכיות הערבים לא יפגעו מצד היהודים.
  4. בנוסח הציוני הוצגה ההסתדרות הציונית שנציגות היהודים בניהול האוטונומיה ובנוסח הסופי היא לא הוזכרה בכלל, הלורד רוטשילד התבקש להביא את ההצעה לידיעתה של ההסתדרות הציונית, כאן באה לידי ביטוי הפחתת המחויבות המעשית לפעול ממש למען הקמת הבית הלאומי יהודי.
  5. בנוסח הסופי נוסף סעיף שקבע כי ההצהרה לא פוגעת בזכיותיהם של יהודי ארצות אחרות כלומר של אלה שלא ירצו לעלות לא"י כתוצאה מדרישת יהודים בריטים. הדבר הזה לא הופיע בטיוטא(הנוסח הציוני).

התוקף של המסמך[עריכה]

למסמך הזה לא היה תוקף משפטי והוא היה הגדר ביטוי של הצהרת כוונות פוליטיות בלבד, אך למרות זאת ההצהרה התפרסמה באופן רשמי בעיתונות ומדינות ההסכמה הצטרפו לעמדת בריטניה.

הקשיים בניסוח הצהרת בלפור[עריכה]

  1. הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור.
  2. אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה".
  3. בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה.
  4. לא מוזכרת ההסתדרות הציונית.
  5. הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכויותיהם כעם.
  6. לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה".

מדוע יש קשיים?[עריכה]

הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכויות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.

הישגים בהצהרת בלפור[עריכה]

  1. ההצהרה זה ניצחון פוליטי משום שזאת הכרה בין לאומית במטרות ציוניות.
  2. ההצהרה תרמה לקשר שבין ההסתדרות הציונית ולישוב בא"י.
  3. ויצמן חיזק את מעמדו כמנהיג העם היהודי מול מדינות העולם.
  4. זה היה הישג עבור הציונות המדינית ממשיכי דרכו של הרצל.
  5. הצהרת בלפור ליכדה את העולם היהודי הציוני בעמידה משותפת מול אתגר משותף.