היסטוריה לבגרות/היהודים במערב אירופה,במרכזה ובדרומה ובארצות צפון אפריקה בימי השואה/בלגיה
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
|
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי הסיבה שניתנה לכך היא הערך זקוק לכתיבה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
תוכן עניינים |
[עריכה] 1)זמן כיבוש,דרגת הכיבוש ודרכי שלטון
ב-10 במאי 1940 גרמניה פלשה לבלגיה במסגרת תוכניתה לעקוף את קו מז'ינו ולפלוש לצרפת. ב-28 במאי בלגיה נכנעה וממשלתה גלתה ללונדון, אך המלך ליאופולד השלישי נשאר בבלגיה. המלך היווה מוקד כח וסמכות, והוא גישר בין המנהל הצבאי הגרמני שהוקם בבלגיה הכבושה למנגנוני המנהל הבלגי שהמשיכו את פעולת הממשלה עד סוף המלחמה. בשונה משטחי הכיבוש במזרח אירופה, לגרמנים לא היו תוכניות ברורות לעתידה של בלגיה לאחר הכיבוש. בנוסף לכך, הגרמנים נזהרו ביחסם כלפי האוכלוסיה המקומית, וזאת משום שהבלגים מוקמו גבוהה בהיררכיית הגזעים, וגם מכיוון שהבלגים מורגלים לדמוקרטיה ולשיוויון זכויות והגרמנים חחשו שאם יפרו עקרונות אלה בצורה חמורה מדי הבלגים יתנגדו ויתקוממו. כל הדברים האלה באו לידי ביטוי בזה שהכיבוש בבלגיה היה יותר רך והרבה פחות אכזרי מאשר הכיבוש במזרח אירופה.
[עריכה] 2)ביצוע המדיניות הנאצית כלפי היהודים במדינה שנבחרה
[עריכה] 3)יחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים והגורמים לכך
האוכלוסייה המקומית בבלגיה תרמה מאוד בהסתרת יהודים מפני הנאצים. משפחות רבות הסתכנו בהסתרת יהודים, דאגו להם למגורים ולמזון. גם הכנסיות והמנזרים לקחו על עצמם אחריות בהסתרת יהודים, לדוגמא: הבישוף הגדול של הכנסייה הקתולית בבליגה שהתערב מספר פעמים לטובת יהודים ודאג להסתיר כמה מהם. אף המלכה אליזבת תרמה ויצאה כנגד החוקים הגזעניים, כגון רישום יהודים, החרמת רכוש יהודי, ועוד. הערכה היא שכמחצית מיהודי מדינה זו ניצלו.